אודות אלביס פרסלי
מקום הולדותו של אלביס פרסלי בעיר הולדתו טופולו שבמיסיסיפי
הקריירה ילדותו ותחילת דרכו של אלביס פרסלי
אלביס נולד בשנת 1935 בעיירה טופולו שבמיסיסיפי, לורנון פרסלי בן ה-18, ולגלדיס לאב סמית' בת ה-22. אלביס נולד בבית צנוע עם שני חדרים שנבנה במיוחד על ידי אביו לקראת לידתו של אלביס. אחיו התאום שלאלביס, ג'סיאהרון פרסלי, נולד כ-35 דקות לפני אלביס אך מת במהלך הלידה. אמו של אלביס עבדה באותה העת כפועלת במפעל טקסטיל ואביו עבד במכולת. הוריו של אלביס היו ברובם אירופים מערב אירופי, בעלי שורשים סקוטיים,איריים ונורמנים, ואילו מצד אימו הוא היהגם בעל שורשים צ׳רוקיים ויהודיים.
ההשפעה המוזיקלית הראשונית על אלביס הילד הייתה מוזיקת הגוספל הדתית. משפחתו השתתפה בקביעות בטקסים בכנסייה המקומית. אלביס העיד על כך: "מאז היותי בן שנתיים, הכרתי רק את הגוספל. המוזיקה הזאת הפכה לחלק כל-כך משמעותי בחיי, עד שהייתה לי טבעית כמו הריקוד. זו הייתה הדרך שלי להימלט מהצרות, להירגע ולהשתחרר". במשך כל חייו, תוך כדי ההקלטות באולפן, בסביבתו הפרטית ולאחר הופעות, נהג אלביס להצטרף למפגשים לא רשמיים (סשנים) של מוזיקת גוספל.
בגיל 10 אלביס הופיע לראשונה בתחרות שירה וזכה במקום השני. כעבור כשנה קיבל מאמו את הגיטרה הראשונה שלו כמתנת יום הולדת אשר ניתנה לו במקום אופניים אותם משפחתו לא יכלה להרשות לעצמה לרכוש. במהלך השנה הבאה אלביס קיבל שיעורי גיטרה משני דודיו ומהכומר של הכנסייה החדשה שאליה הצטרפה משפחתו. פרסלי למעשה מעולם לא קיבל הכשרה פורמלית בתחום המוזיקה ומעולם לא למד לקרוא תווים, ובפועל למד במהלך ילדותו לנגן בגיטרה לפי שמיעה.
בשנת 1938 המשפחה איבדה את ביתם לאחר שורנון הורשע ונשלח לכלא בגין הונאה. בעת שורנון שהה בכלא גלדיס ואלביס התגוררו עם קרובי משפחה. ורנון שוחרר מהכלא לבסוף בשנת 1941.
בנובמבר 1948, כאשר היה אלביס בן 13, עברה משפחתו לממפיס שבטנסי שם היו לאביו יותר הזדמנויות למצוא עבודה. באותה העת גלדיס עבדה במשמרות לילה בבית חולים מקומי בעוד שורנון עבד בעבודות מזדמנות שונות. לאחר שהמשפחה התגוררה במשך קרוב לשנה בבית מושכר בתנאים קשים, לבסוף המשפחה עברה לגור בדירת שני חדרים בקומפלקס דיור ציבורי. באותה העת אלביס עבד גם כן בעבודות מזדמנות שונות על מנת לסייע לפרנסת המשפחה, בהם כיסוח מדשאות, שטיפת מכוניות ומכירת גלידה. אלביס סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1953. באותה העת אלביס החל לעבוד בתור נהג משאית ובמקביל למד חשמלאות בזמנו הפנוי נהג לשיר ולנגן בגיטרה שלו.
אלביס באולפני סאן רקורדס,האולפן הראשון שבו הקליט
סאן רקורדס האולפן שבו הקליט אלביס לראשונה והולדת הרוקנ׳רול
באוגוסט 1953, פרסלי שילם לחברת "סאן רקורדס" (Sun Records) על מנת להקליט עבור אימו ליום הולדתו את השירים "My Happiness" ו-"That's When Your Heartaches Begin" על גבי תקליטון חובבים. מייסד חברת סאן רקורדס, סם פיליפס, והעוזרת מריון קייסקר שמעו את התקליטים, וזיהו את כשרונו של אלביס. ביוני 1954 הם קראו לו כדי למלא את מקומו של זמר בלדות חסר. למרות שהפגישה לא נשאה פרי, צרף פיליפס את אלביס לשני מוזיקאים מקומיים, סקוטי מור וביל בלאק כדי לראות מה יוכלו לעשות ביחד. במהלך הפסקה בחזרות ב-5 ביולי 1954 החל אלביס לשיר באופן ספונטני את "That's Alright Mama", ופיליפס לחץ על כפתור ההקלטה, בחושבו שאולי אלביס מצאנישה טובה. במהלך הקלטה היסטורית זו, נוצר סגנון חדש שהיה כמו שהגדיר זאת אלביס עצמו "לא דומה לשום סגנון", השיר הראשון שהוזכר, "that all right", של זמר הבלוז האפרו-אמריקאני ארתור "ביג בוי" קרואדפ, הוקלט בסגנון קאנטרי ווסטרן (מוזיקה עממית לבנה מדרום ארצות הברית), מצדו השני של התקליטון הקליט אלביס שיר קאנטרימפורסם שלביל מונרו עם נגיעות בלוז"blue moon of kentucky"', אם כך אפשר לסכם ולהגדיר כי ברגע זה חל מהפך היסטורי שפרץ את מחסומי הגזע בארצות הברית ובכל העולם: שיר בלוז מובהק בסגנון קאנטרי, ומצידו השני שיר קאנטרי בסגנון בלוז, רוקנ'רול הגיע.
ירידתו ועלייתו של אלביס לתודעה מחדש
הצלחתו של אלביס החלה מלהיטו הראשון "הכל בסדר" בשנת 1954 ולא דעכה לאורך השנים הבאות, אך עם גיוסו לצבא ארצות הברית בשנת 1958 לשנתיים של שירות צבאי, הופסקה פעילותו המוזיקלית של אלביס וב-1958 הוא נשלח לפרידברג, בגרמניה. באותה שנה נפטרה אמו, אשר הייתה אלכוהליסטית, מדלקת בכבד. ( מתוך כבוד למורשתה היהודית של אמו חרט אלביס על מצבתה מגן דוד, ובשנותיו האחרונות ענד תליון "חי")ב-2 למרץ 1960 שב אלביס לארצות הברית, ועל אף שעם שובו לבמה, המשיך להנפיק להיטים ולהופיע בסרטי קולנוע, הרי שאלביס מעולם לא חזרלנקודת השיא שלו ולדעת רבים כמו ג'ון לנון שאמר כי "אלביס מת ביום בו התגייס לצבא" היה זה סוף התקופה היצירתית שלו, ואלביס נע לכיוון נוסחתי שמרני ומלודי יותר.במהלך שנות השישים אלביס מיעט להופיע וחלה נסיגהמשמעותית במכירות תקליטיו ובביקוש להופעותיו. בשנת 1968 חזר אלביס להופיע באולמות מלאים, עם חומר חדשועם הופעה חדשה שהשיבה אותו לחזית הבמה ואף הכתירה אותו ל"מלך הרוק". בשנת 1969 שב אלביס לראש טבלת המצעדים עם להיטו הידוע "מחשבות חשדניות". באותה שנה הוציא אלביס את אלבומו: "מאלביס בממפיס", שהוקלט באולפן בו התחיל אתדרכו המוזיקלית.
אלבום זה, שהכיל להיטים רבים, השיב את אלביס למעמדו במצעדים, בהאזנות וטבלאות המכירות. לאחר תקופה זו חלה שוב דעיכה בקריירה המוזיקלית של אלביס, במהלכה התמכר לתרופות ולאכילה, דבר שהקשה עלפעילותו הסדירה. למרות כל זאת בשנת 1973 הופיע אלביס בהוואי במופע הראשון ששודר על ידי לוויין בשידור חי מחוף אל חוף, ובו צפו בו 1.5 מיליארד בני אדם מחמש יבשות, וזכה ל-50 אחוזי צפייה בטלוויזיה האמריקאנית, במופע זה שר אלביס את להיטיו הגדולים מכל התקופות: "אהבה בוערת", "כלב ציד", "ג'וני בי גוד", "קדחת", "מחשבות חשדניות"ו"טרילוגיה אמריקאית", וכן מספר שירים אותם חידש: "משהו" של להקת הביטלס, ו"דרכי" של פרנק סינטרה.
לאחר הופעה זו שב אלביס אל דעת הקהל כ"מלך הרוק'נ'רול", אך התמכרויותיו הקשות הפריעו לקידום הקריירה שלו. הופעתו האחרונה הייתהב-"Market Square Arena" באינדיאנפוליס ב-26 ביוני 1977, ובאוגוסט אותה שנה, נפטר.
אחוזתו וביתו של אלביס פרסלי בממפיס טנסי "גרייסלנד"
אחוזת גרייסלנד - ביתו של אלביס פרסלי
בשנת 1957, בהיותו בן 22, אלביס רכש עבורו ועבור הוריו את ביתו הממוקם בחווה ענקית המכונה ״גרייסלנד״ הממוקמת 13 קילומטרים מדרום למרכז העיר ממפיס, תמורת 100 אלף דולרים. האחוזה מורכבת משתי קומות מגוריםהמכילות 23חדרים (בהם שמונה חדרי שינה עם שירותים צמודים, בריכת שחיה, גן מדיטציהבו נקברו לבסוף אלביס והוריו) ואורוות.
אלביס התגורר באחוזה משנת 1957 ועד שנפטר בשנת 1977. תחילה אלביס התגורר באחוזה עם הוריו. לאחר מותה של אימו בשנת 1958 נישא אביו במהלך שנת 1960 לדי סטנלי, והם עברו להתגורר בבית הסמוך לאחוזה.
בעקבות התהילה הרבה שלה זכה אלביס הפך מעונו עם השנים לאחת מהאטרקציות התיירותיות הגדולות ביותר של ממפיס. לאחר מותו של אלביס, גרושתו שלאלביס פרסיליה פרסלי פתחה את גרייסלנד למבקרים בשנת 1982 ובעקבות כך גרייסלנד הפכהלאחת המקומות המתוירים ביותר בארצות הברית כאשר מדי שנה נוהגים לפקוד את האתר בסביבות חצי מיליון מבקרים, בהם מעריצים רבים של פרסלי שמגיעים לאחוזה מכל רחבי העולם כדי לחלוק כבוד אחרון לאלביס.
